מָאיָה וּבֵן כְּבָר מִתְכּוֹנְנִים לִישֹׁן כְּשֶׁהֵם זוֹכִים לְבִקּוּר מֵחָבֵר טוֹב שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְסַפֵּר לָהֶם סִפּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.
גַּם הֵם קְצָת מִתְקַשִּׁים לְהַאֲמִין שֶׁמִּי שֶׁמְּבַקֵּר אוֹתָם הוּא לֹא אַחֵר מִכַּדּוּר הָאָרֶץ.
עַד מְהֵרָה פּוֹרֵס כַּדּוּר הָאָרֶץ אֶת סִפּוּרוֹ בִּפְנֵי מָאיָה וּבֵן, כֵּיצַד נוֹצַר וּמָה עָבַר עָלָיו מֵאָז, וַהֲכִי חָשׁוּב – אֵיךְ מָאיָה וּבֵן יוּכְלוּ לְהִתְנַהֵג אֵלָיו יָפֶה יוֹתֵר וְלִשְׁמֹר עָלָיו – כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים עִם חֲבֵרִים טוֹבִים!